ביופסית פיוז׳ן

פעולה בהרדמה מלאה קצרה
דיוק לרמה של 3 מילימטרים
סיכון נדיר לזיהום
גישה טרנספרינאלית
ללא כאבים
נסיון של מעל
פעולות בישראל
1000
מחלוצי התחום בישראל מעל עשור
מסך רפואי עם הדמיית MRI ואולטרסאונד לביופסיית פיוז'ן של הערמונית, לצורך ניווט מדויק של אזור הבדיקה

ביופסיית פיוז׳ו טרנספרינאלית, היא דרך הדגימה הטובה, הבטיחותית והמתקדמת ביותר של הערמונית. מטרתה לאבחן באופן מדוייק האם ממצא ב MRI הוא אכן סרטן משמעותי של הערמונית ומסייעת לדייק את הטיפול באם ידרש כזה.

הפעולה הנעשית על ידי ד״ר גיאלצ׳ינסקי, מבוצעת לאחר תכנון מוקדם על בסיס mpMRI תוך צימוד בין תמונת MRI שביצע המטופל, לאולטרהסאונד בזמן אמת ובגישה שבין שק האשכים לפי הטבעת ולא דרך הרקטום.

שאלות נפוצות על ביופסיית פיוז'ן לערמונית:

הערמונית הנה בלוטה אשר ממוקמת ברצפת האגן, וחובקת את צינור השתן לפני יציאתו מהגוף. גודלה משתנה עם הגיל ובין אדם לאדם ועשויה בגיל המבוגר לנוע בין גודל אגוז לגודל תפוז קטן. הערמונית מייצרת חומרים התורמים להרכב נוזל הזרע. הערמונית צמודה בחלקה העליון לרצפת כיס השתן ובחלקה התחתון לסוגר.

סרטן הערמונית הנו הנפוץ ביותר בגברים לאחר סרטן העור ואחד מתשעה גברים עשוי לשאת אותו בימי חייו.
לסרטן הערמונית ישנן התבטאויות שונות כתלות בדרגתו ובשלב בו הוא מאובחן. ישנם מקרים רבים בהם אדם ישא מוקד גידול של סרטן הערמונית לאורך חייו ולא יושפע ממנו כלל. במקרים אחרים סרטן הערמונית עשוי להיות אלים יותר ולהתנהג באופן שיצריך טיפול.

בעבר, סרטן הערמונית היה מאובחן בשלבים מתקדמים והיה מתבטא לעיתים בהפרעה במתן השתן או בכאבים בעצמות. היום לעומת זאת, מצב זה נדיר מאוד ורוב סרטני הערמונית מאובחנים לפני שיש סימנים כלשהם.

האבחנה נעשית בדרך של דגימת הערמונית (ביופסיה). אולם דברים המעלים את הצורך בבירור עשויים להיות בדיקת דם חשודה (PSA), בדיקה גופנית לא תקינה (בדיקה רקטלית בה הרופא ממשש באצבע את הערמונית למציאת אזורים נוקשים) או הדמיית MRI חשודה.

סריקת MRI בזמן ביופסיית ערמונית, עם סימון הערמונית בירוק ואזור גידולי קדמי באדום שאינו נגיש בביופסיה טרנס רקטלית רגילה

בתמונה זו מודגמת סריקת MRI בזמן תהליך הביופסיה. בירוק מוקפת הערמונית ובאדום אזור גידולי קדמי שאובחן בסריקה. אזור זה לא ניתן לדגימה בביופסיה ״טרנס רקטלית״ רגילה.

תמונת MRI בזמן ביופסיה המדגימה את גבולות הערמונית ואת האזור הגידולי שאליו ממוקדת המחט לצורך דגימה

בתמונה זו מודגמת סריקת MRI בזמן תהליך הביופסיה. בירוק מוקפת הערמונית ובאדום אזור גידולי בערמונית שאובחן בסריקת ה MRI בטרם הביופסיה ומאפשר לי למקד את המחט ישירות לאזור החשוד. בביופסיה ״עיוורת״ הגידול הוחמץ פעם אחר פעם.

PSA או בשמה המלא Prostate Specific Antigen הנו חלבון המהווה חלק ממרכיבי נוזל הזרע. החלבון זולג לדם מהערמונית. רמתו משתנה במצבים שונים וביניהם – הגדלה שפירה של הערמונית, דלקת של הערמונית או השתן וגם בסרטן הערמונית.

הפענוח של הבדיקה אינו פשוט והוא כולל בחינת מספר פרמטרים על ידי הרופא כגון רמתו האבסולוטית, קצב השתנותו, תת מרכיביו, גיל המטופל וההסטוריה הרפואית ועוד. במידה ונאמר לך כי הבדיקה לא תקינה כל מה שיש לעשות הוא להגיע לבדיקה. אנא הצטייד בבדיקות קודמות במידה וישנן.

במידה ובפגישה בינינו לאחר הערכה כוללת עולה צורך להמשיך בירור אשלח אותך לביצוע בדיקת mpMRI של הערמונית. בדיקה זו אינה כוללת קרינה, היא אינה פולשנית (מבוצעת ללא סליל רקטלי) ואינה כואבת.
לאחר ביצוע הבדיקה נפגש שנית, נעבור על ההדמיה ונקבל החלטה סופית לגבי הצורך בביופסיה ותכנון שלה. אנא הצטייד בדיסק של הבדיקה ובפענוח שקיבלת מהרופא הרדיולוג.

בדיקת ההדמיה היחידה שבה ניתן לזהות ממצא החשוד לסרטן הערמונית היא mpMRI. הבדיקה בעלת רגישות גבוהה מאוד ובמידה והיא תקינה ההסתברות כי אתה בריא היא 97% ולרוב מייתרת את הצורך בביופסיה. אולם במידה ובבדיקה ימצא אזור חשוד, אכוון אליו את מחט הביופסיה באופן יזום ומדויק. בעבר היו מבוצעות ״ביופסיות עיוורת״ בהן היתה נלקחת ביופסיה ללא שימוש ב MRI. בדיקות אלו הנן בעלות דיוק נמוך מאוד.

הביופסיה אותה אני מבצע נקראת ״ביופסיית ערמונית טרנספריאנלית מצומדת MRI״. בטרם הפעולה אני מייצר הולוגרמה תלת מימדית של הערמונית שלך על גבי מחשב ובה מוסמן האזור שאותו אנו צריכים לברר. הביופסיה נעשית בהרדמה בחדר הניתוח (אתה ישן למשך כרבע שעה).

בזמן זה אני מצמד (מחבר) בין ההולוגרמה שיצרתי לבין תמונת האולטרהסאונד בזמן אמת (לכן המושג ״פיוז׳ן״). בעזרת מערכת ניווט אני דוגם את האזור שמצריך בירור במספר דקירות מחט העוברות דרך העור (פרינאום) שנמצא בין פי הטבעת לשק האשכים.
לאחר שדגמתי את האזור אותו אנו רוצים לברר אני מבצע מיפוי של הבלוטה הכולל אזורים אחוריים וקדמיים בערמונית ליצירת טמפלייט ממפה. בתום הפעולה אתה מועבר להתאוששות, ולאחר ארוחה שתיה מתן שתן והדרכה תוכל להשתחרר הביתה.

המחשה של הולוגרמה תלת ממדית של הערמונית לפני ביופסיה, עם סימון האזור החשוד לצורך הכוונת מחט מדויקת דרך הפרינאום
המחשה של הולוגרמה תלת ממדית של הערמונית לפני ביופסיה, עם סימון האזור החשוד לצורך הכוונת מחט מדויקת

תהליך הצימוד בעת הביופסיה: 
בטרם הביופסיה מסומנת על גבי סריקת ה MRI הערמונית ואזורים חשודים אותם נרצה לדגום (מימין). בעת הפעולה, המחשב של מערכת Bio-Jet מצמד את סריקת ה MRI לסריקת האולטרהסאונד שמבוצעת בזמן אמת לכיוון המחט (שמאל). בכך מתאפשרת דגימת האזורים החשודים.

מערכת Bio-Jet מחברת בין MRI שסומן מראש לבין אולטרסאונד בזמן אמת, כדי לבצע ביופסיית ערמונית מדויקת יותר

בתמונות הבאות מודגמת קפדנות בדיקת הביופסיה בגישה הייחודית שלנו. המרחק האמיתי בין שלושת האזורים הצבעוניים הוא זעיר. מילמטרי. בתמונה מימין האזור לפני דגימתו ומשמאל לאחר דגימה מדויקת כ״יריית צלף״ לכל אחד מהאזורים הצבעוניים בכדי לקבל את התמונה המדויקת ביותר של גבולות הגידול למידה ויהיה צורך לטפל בו. הפגיעות מודגמות כנקודות לבנות בתוך האזור הצבעוני. מיפוי מדויק שכזה דורש נסיון רב וטכניקה ייחודית.

בתמונה מוצגת ביופסיה טרנס רקטלית רגילה המוגבלת בעיקר לגב הערמונית
ביופסיית פיוז'ן טרנספרינאלית המאפשרת דגימה רחבה ומדויקת יותר של כל אזורי הערמונית

מימין, כניסה דרך פי הטבעת בביופסיה רגילה. ניתן לדגום את גב הערמונית בלבד והסיכוי לזיהום המצריך אשפוז הנו 1:200. משמאל הכניסה בביופסיית פיוז׳ן טרנספרינאלית (מהפרינאום, העור שמאחורי שק האשכים). ניתן להגיע לכל אזורי הערמונית והסיכוי לזיהום נדיר מאוד (1:2000 איש).

8 שעות לפני הבדיקה נבקש ממך לא לאכול ו 3 שעות לפניה לא לשתות כל נוזל מלבד מים. בבוקר הבדיקה רצוי לנסות ולהעביר פעולת מעיים. במידה ואתה נוטל מדללי דם יש להפסיקם בטרם הפעולה (אספירין ופלביקס שבוע לפני הביופסיה).
הביופסיה אורכת כחצי שעה (מתוכן תהיה מורדם כרבע שעה) אולם ייתכן שתהליך ההרדמה והתאוששות יאריכו את הזמן מעט.
לאחר הביופסיה תועבר להתאוששות קצרה ולאחר כשעתיים תוכל להשתחרר הביתה. לא תוכל לנהוג הביתה מבחינה בטיחותית ולכן נבקש שתסתייע במלווה. אין מניעה מביצוע כל פעולה לאחר הביופסיה.
ייתכן ותבחין במעט דם בשתן בימים הראשונים או בדם בזרע (צבע כהה לזרע יכול להמשך מספר שבועות). תופעות אלו הן תקינות. כשבועיים לאחר הביופסיה נפגש במרפאה ונדון בתוצאותיה.
לאחר מכן בועת טבלת ההבדל בין ביופסיה טרנספרינאלית לביופסיה דרך פי הטבעת:
בשורת סיכון לזיהום, בגישה הטרנספרינאלית לרשום ״נדירה כ- 1:2000״ ובטרנסרקטלית לרשום גבוהה יחסית 4%.

ביופסיה טרנס-רקטלית ״רגילה״ מבוססת על דגימת הערמונית במרפאה דרך פי הטבעת בצורה ״עיוורת לגידול״. למרות שביופסיה זו היא הנפוצה ביותר, יש לה מספר חסרונות משמעותיים. ראשית ישנם גידולים אשר חומקים פעם אחר פעם מגילוי מאחר והביופסיה מוגבלת לגב הערמונית. שנית, מאחר והיא נלקחת מפי הטבעת ישנו סיכוי לזיהום המצריך אשפוז ב 4% מהמטופלים. מעבר לכך, ביופסיה זו מתוארת כחוויה כואבת ולא נעימה לחלק מהאנשים.

לעומת זאת, ל״ביופסית מיפוי טרנס פרינאלית מצומדת MRI״ (ביופסיית פיוז׳ן) ישנם מספר יתרונות.
ראשית, מחט הביופסיה עוברת דרך העור (ולא דרך פי הטבעת) ולכן שכיחות הזיהומים יורדת ל 1:2000. שנית, בשל זווית כניסת המחט ניתן להגיע לכל אזורי הערמונית ולדגום את כולה (למשל הערמונית הקדמית). והחשוב מכל, בשל העובדה שהיא מצומדת ל MRI עולה סיכוי הבדיקה לאבחן סרטן משמעותי.

הביופסיה מבוצעת תחת הרדמה כללית קצרה ובכך נחסכים מהמטופל כאב ואי נעימות. לבסוף, בשל המיפוי המדוייק שנעשה בביופסיה מתקבלת בסופה תמונה מלאה של הערמונית ובמידה ומתגלים גידולים, מזוהה מיקומם המדוייק.

דבר זה מאפשר במידה וצריך טיפול, לבחון אפשרות של טיפול פוקאלי (מקומי) בסרטן הערמונית או במידה ויש צורך בניתוח לכריתה רדיקלית, לתכנן ניתוח ברמת דיוק גבוהה בה ניתן לדעת באילו אזורים להזהר יותר ולקחת שולי בטחון ובאילו אזורים ניתן להתקרב לערמונית ולשמר מבנים החשובים לתפקוד המיני ולשליטה על השתן.

לאחר סיום ההתמחות בכירורגיה אורולוגית בביה״ח הדסה (2015), ביצעתי התמחות-על (Fellowship) בכירורגיה רובוטית וזעיר פולשנית בבית החולים St. Vincent's Hospital בסידני, אוסטרליה (2017), תחת השגחתו של Prof. Phillip Stricker שהנו אחד מאבות ומפתחי השיטה בעולם בשנות ה 90. למרכז זה יש נסיון של אלפי בדיקות כאלו והוא נחשב למרכז מצויינות בתחום.

במהלך ההכשרה למדתי לבצע את הבדיקה ברמה הקפדנית ביותר ולהתמודד עם מקרי קצה סבוכים והגעה לדיוק מקסימלי ואף השתתפתי בסדנאות להדרכת רופאים אוסטרלים אחרים בביצועה. לאחר שובי לארץ בשנת 2018 התחלתי לעסוק בתחום זה, שהיה חדשני מאוד. קידמתי בארץ את הנושא של הצורך ב MRI לפני ביופסיה, בכנסים, הרצאות ופגישה עם רופאים בקהילה וקובעי דיעה והייתי מהחלוצים בתחום ביופסיות אלו בישראל.

בעשור האחרון בצעתי מעל 2000 ביופסיות פיוז׳ן, במספר מערכות שונות ובמספר רב של מרכזים רפואיים בארץ, באוסטרליה ובבריטניה. הדרך בה אני מבצע את הפעולה ממפה את הערמונית בצורה קפדנית כך שבמידה ויהיה צורך בטיפול נדע את גבולות הגידול בצורה מדוייקת ברמת התשובה הפתולוגית (לא רק ברמת ה MRI).

הטכניקה שבה אני משתמש מאפשרים לי לדיוק רב מאוד גם בגידולים שגודלם מילימטרים בודדים (אף 3 מילימטרים). בניגוד למחשבה שביופסיה היא החדרת מחט פשוטה ודגימת אזור, בפועל ביופסיה דומה ליריית צלף. היא דורשת מיומנות רבה בבניית ההולוגרמה וצימודה לתמונת האולטרהסאונד, כיוונו מדוייק למטרה והגעה אל המטרה תוך לקיחה בחשבון של משתנים רבים במרחב (צימוד נכון של ההולוגרמת ה MRI וזו של האולטרהסאונד).

נסיון וידע בלקיחת ביופסיה מעלה את הסיכוי לאבחון מהימן (ביופסיה לא מדוייקת יכולה להביא לכך שתקבל תוצאה שגויה בה אין ממצא בעוד שהוא קיים.
מאחר ואני מומחה בתחום של טיפול מוקדי בסרטן הערמונית, אני מבצע את הביופסיה באוריינטציה כזו שבמידה ויידרש טיפול כזה, אוכל לדעת את גבולותיו המדויקים של הגידול ולהגיע אליו שנית על מנת לטפל בו.

חווית המטופל הנה טובה מאוד, הן מבחינת היחס האישי, הן מבחינת תנאי הבדיקה והן הליווי שאחריה. הנסיון הרב בביופסיות אלו וההבנה העמוקה של המבנה הרב מימדי של הביופסיה הביאו אותי להצטרפות לצוות חדשנות שמפתח כעת טכנולוגיות עתידניות למכשור חדש אשר יבצע מהפיכה עולמית בתחום אבחון סרטן הערמונית

8 שעות לפני הבדיקה נבקש ממך לא לאכול ו 3 שעות לפניה לא לשתות כל נוזל מלבד מים. בבוקר הבדיקה רצוי לנסות ולהעביר פעולת מעיים. במידה ואתה נוטל מדללי דם יש להפסיקם בטרם הפעולה (אספירין ופלביקס שבוע לפני הביופסיה).

הביופסיה אורכת כחצי שעה (מתוכן תהיה מורדם כרבע שעה) אולם ייתכן שתהליך ההרדמה והתאוששות יאריכו את הזמן מעט.
לאחר הביופסיה תועבר להתאוששות קצרה ולאחר כשעתיים תוכל להשתחרר הביתה. לא תוכל לנהוג הביתה מבחינה בטיחותית ולכן נבקש שתסתייע במלווה. אין מניעה מביצוע כל פעולה לאחר הביופסיה.

ייתכן ותבחין במעט דם בשתן בימים הראשונים או בדם בזרע (צבע כהה לזרע יכול להמשך מספר שבועות). תופעות אלו הן תקינות. כשבועיים לאחר הביופסיה נפגש במרפאה ונדון בתוצאותיה.

לאחר מכן בועת טבלת ההבדל בין ביופסיה טרנספרינאלית לביופסיה דרך פי הטבעת:
בשורת סיכון לזיהום, בגישה הטרנספרינאלית לרשום ״נדירה כ- 1:2000״ ובטרנסרקטלית לרשום גבוהה יחסית 4%.
את הסרטונים והתמונות יש לפזר במקומות המתאימים.

מתי בכלל עולה צורך לבצע ביופסיה לערמונית?

הצורך בביופסיה עולה בדרך כלל כאשר יש ממצא שמצריך בירור, למשל:

  • PSA שאינו תקין
  • בדיקה רקטלית חשודה
  • ממצא חריג בהדמיה
  • צורך בהמשך בירור אחרי ייעוץ אורולוגי מסודר

חשוב להדגיש: PSA גבוה לבדו לא אומר בהכרח שיש סרטן. גם הגדלה שפירה של הערמונית, דלקת או מצבים נוספים יכולים להשפיע על הערך. לכן ההחלטה על ביופסיה צריכה להתקבל לפי מכלול הנתונים ולא לפי מספר בודד. כך מוסבר גם בעמוד המקורי.

תוכן עניינים מהיר:
תמונה של ד״ר אילן גיאלצ׳ינסקי - מומחה בכירורגיה אורולוגית
ד״ר אילן גיאלצ׳ינסקי - מומחה בכירורגיה אורולוגית

ד״ר אילן גיאלצ׳ינסקי הוא מומחה בכירורגיה אורולוגית עם התמחות-על בכירורגיה רובוטית ובכירורגיית סרטן זעיר פולשנית. הוא נחשב לאחד מהמובילים בתחום הטיפול הפוקאלי בסרטן הערמונית בטכנולוגיית IRE (ננו־נייף) ומבצע ניתוחים מתקדמים בעזרת מערכת Da Vinci.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​

זימון תור לד"ר אילן גיאלצ'ינסקי​

Odoro Integration Test