מהו מעקב פעיל?

 

רבים מגידולי הערמונית כיום מתגלים בשלב מוקדם מאוד ובגיל מבוגר. לעיתים אנו מתים בשיבה טובה ״עם המחלה״ ולא ״בגלל המחלה״ ואנו לא מודעים כלל לקיומה. הדבר נכון לגבי סוגים מסויימים של סרטן הערמונית, אך לצערינו לא לכולם. לעיתים סרטן הערמונית עשוי להיות אגרסיבי ולהתקדם לסימפטומים ואף לתמותה. הרעיון של המעקב הפעיל הוא להפריד בין המקרים ולהפחית את טיפול היתר ותופעות הלוואי הנלוות אליו באנשים אצלם סרטן הערמונית הנו בדרגה נמוכה ומתקדם לאט, או לדחות את הטיפול ולדחות את תופעות הלוואי הפוטנציאליות.  

​

מה כולל מעקב פעיל?

​

המעקב מורכב מבדיקות דם ל PSA, בדיקות גופניות, הדמיות וביופסיות ערמונית. 

​

מי המטופלים להם אנו מציעים מעקב פעיל?

​

ההחלטה לגבי מעקב פעיל הנה פרטנית (כל מקרה לגופו) ותשקל במהלך התייעצות מרפאתית בהתאם לפרמטרים של המחלה, היקפה, דרגתה וכן הפרמטרים הבריאותיים הכללים. באופן עקרוני אנו שוקלים מעקב פעיל במטופלים להם דרגת הסיכון ״נמוכה״ (הדבר נגזר מהבדיקה הפתולוגית, בדיקת הדם ל PSA ובדיקה רקטלית שמטרתה מישוש הערמונית לשלילת אזור נוקשה). 

​

מהם החסרונות במעקב פעיל?

​

מעקב פעיל הוא ״פעיל״, כלומר דורש מעקב הדוק אחר המטופל. במעקב נדרשות ביצוע בדיקות דם ל PSA , ביקורות מרפאה אחת לחצי שנה לשם בדיקה גופנית, ביופסיות ערמונית וסריקות MRI. אצל קרוב למחצית מהמטופלים נצטרך בסופו של דבר לבצע התערבות כלשהי. בנוסף, קיים סיכון קטן כי טיפול נחוץ לא ינתן בזמן ויפוספס חלון הזדמנויות.

​

מהו הפרוטוקול בו נשתמש? 

​

פרוטוקול המעקב הפעיל בו אני משתמש מבוסס על זה של בית החולים St. Vincent's שבסידני ובפרט זה של Prof. Phillip Stricker אשר מבצע מעקב פעיל באלפי חולים, שם עברתי התמחות-על (Fellowship) בכירורגיה רובוטית וכירורגיית סרטן זעיר פולשנית. הפרוטוקול הספציפי יותאם למטופל על פי רמת הסיכון שלו ונתוני הגידול. כדי להפחית את הסיכון להחמצת גידול משמעותי בערמונית שזקוק לטיפול ולא למעקב, נבצע ביופסיית ערמונית ראשונה לפני כניסה לפרוטוקול המעקב כ ״ביופסיית מיפוי טרנס פרינאלית מצומדת MRI״ (ראה לשונית עם הסבר מפורט). הביופסיה נעשית בחדר הניתוח תחת הרדמה כללית ואורכת כחצי שעה. ישנם מספר הבדלים בינה לבין ״ביופסיה רגילה״ טרנס רקטלית (אותה הייתי נוטל בעבר). ראשית, מאחר והיא מבוצעת דרך העור ולא דרך פי הטבעת, היא מסוגלת לדגום אזורים אליהם אין נגישות דרך פי הטבעת (למשל הערמונית הקדמית). שנית, היא סדורה וממפה את הערמונית בכל 5 מ״מ. בשל העובדה שמחט הביופסיה עוברת דרך העור ולא דרך פי הטבעת, לא מוחדרים חיידקים צואתיים אל הערמונית ובכך יורדת שכיחות הזיהום לאחר הביופסיה מ 1:200 ל 1:2000. הביופסיה נעשית תחת צימוד בזמן אמת לסריקת MRI  שביצע החולה לפני כן. בכך ניתן בנוסף לדגימה הסדורה להתמקד גם באזורים חשודים ספציפיים אותם זיהינו בטרם הביופסיה (Biojet fusion system). בסך הכל עולה הסיכוי למצוא גידול משמעותי בעד 30%. לבסוף בשל העובדה שהביופסיה נלקחת תחת הרדמה כללית קצרה, נחסכים למטופל כאב ואי נוחות. 

בהמשך נשלב בדיקות MRI במעקב הן כדי למצוא גידולים שלא התגלו בביופסיה והן כדי לעקוב אחר השתנות גידולים ידועים. השילוב של בדיקת MRI מאפשרת לי להפחית את תדירות הביופסיות. ביופסיה חוזרת תהיה אחרי שנה עד שנתיים ובהמשך על פי רמת הסיכון. בדיקות PSA יעשו בכל 3 חודשים ובדיקה גופנית אחת לחצי שנה. 

​

כמה שנים נמשך מעקב פעיל?

​

כל עוד הביופסיות לא ידגימו עליה בדרגת הגידול ובדיקות ה PSA, הבדיקות הגופניות ובדיקות ההדמיה לא ידגימו החמרה, ניתן להמשיך במעקב. המטופל עצמו יכול לבחור להפסיק את המעקב בשלב כלשהו ולעבור לטיפול פעיל במידה ואינו מעוניין להמשיך בו. 

​

האם לעיתים משולב טיפול ומעקב פעיל?

 

לעיתים אנו משלבים ״טיפול פוקאלי״ וטיפול פעיל. טיפול פוקאלי הוא ניתוח זעיר פולשני (ראה לשונית) אשר פוגע במוקד מקומי של סרטן משמעותי באמצעות החדרת אלקטרודות חשמליות דרך העור (מערכת ננו-נייף). לעיתים משלבים את שתי הגישות הללו כאשר יש מוקד זעיר של סרטן אשר אנו מעוניינים לטפל בו (משמעותי) ולהמשיך לעקוב אחרי מוקד/ים אחרים אשר הנם בסיכון נמוך מאוד. אפשרות זו היא מאוד סלקטיבית בחולים מסויימים בלבד להם מתאימה השיטה.

​

מה הסיכוי שבסופו של דבר אצטרך טיפול?

​

מסדרות מחקרים שונות שנעשו במטופלים במעקב פעיל בין 30% ל 50% מהמטופלים לבסוף נזקקו לטיפול. עם זאת המעקב הפעיל מאפשר לעיתים לדחות את הטיפול במספר שנים.