מהו גידול בכליה? 

​

סרטן הכליה מהווה כ 2-3% מכלל מקרי הסרטן בעולם ונפוץ בעיקר בעולם המערבי. המחלה נפוצה יותר בגברים (1.5/1) ומתבטאת לרוב בגילאי 60-70 (אך יכולה להתבטא בכל גיל). ישנם גידולי כליה אשר הנם ממאירים וישנם גידולי כליה שפירים. 

​

כיצד מתבטא סרטן הכליה?

​

בעידן המודרני רוב גידולי הכליה מתגלים ״במקרה״, כלומר כאשר מבוצע בירור לדבר מה אחר כשמבוצעת הדמיה ולפתע מתגלה ממצא בכליה (לדוגמה בירור לכאב גב אשר כולל בדיקת CT וללא קשר לכאב מדווח בו על ממצא בכליה). גידולים אלו לרוב מזוהים בשלב מוקדם יותר. הסימנים ה״קלאסיים״ של כאב מותני, או דם בשתן הנם נפוצים פחות ויש להם גם סיבות רבות אחרות מלבד זו. מקרים בהם סרטן הכליה התקדם מאוד והתפשט יכולים להתבטא במגוון סימנים הקשורים לאזור התפשטותו. 

​

כיצד מאבחנים את ממצא בכליה?

​

במידה וישנו חשד כי קיים ממצא כלייתי לרוב נמליץ למטופל על ביצוע בדיקת CT עם חומר ניגוד או בדיקת MRI. בדיקות אלו נותנות לנו מידע רב אל מיקום הממצא, גודלו ואספקת הדם אליו. ביופסיה נלקחת מהכליה לעיתים נדירות בלבד.

​

זיהו אצלי באולטרהסאונד ״ציסטה״ בכליה. האם זה גידול?

​

״ציסטה פשוטה״ כליתית הנה ממצא נפוץ ושפיר אשר ניתן למצוא אצל אנשים רבים מעל גיל 50 ולרוב אינו מצריך טיפול או דאגה. עם זאת ישנן ציסטות ״מורכבות״ אשר בהן לעיתים יש צורך לטפל מאחר והן עשויות להכיל מרכיבים סרטניים. 

​

כיצד מטפלים בממצא כלייתי?

​

אופן הטיפול בממצא בכליה תלוי במרכיבים של הממצא (למשל גודלו, מיקומו בכליה, האם הוא בודד או האם ישנם ממצאים נוספים) ונתוני המטופל (גיל, מצב בריאותי, קיום שתי כליות או כליה בודדת, האם עבר המטופל טיפולים בכליה, תפקוד הכליות ועוד). לאחר שנבצע הערכה כוללת נציע לך את האפשרויות ונבחר יחד את האפשרות המתאימה ביותר במסגרת הקווים המנחים של הטיפול. 

 

אילו סוגי טיפולים קיימים לממצא כלייתי?

 

ישנו מגוון רחב של טיפולים המותאמים לנתוני הממצא ולנתוני המטופל כגון: השגחה ומעקב, כריתה חלקית של הממצא, כריתה מלאה של הכליה, כריתת הכליה והשופכן, אבלציה (צריבה) של הממצא דרך העור (גלי רדיו או אנרגייה תרמית), אבלציה לפרוסקופית ועוד. 

 

מדוע כשמבצעים כריתה של הממצא לעיתים מבצעים כריתה חלקית ולעיתים כריתה מלאה של הכליה?

​

במידה והגידול מתאים בסוגו, בגודלו ובמיקומו לכריתה חלקית נעדיף לבצע כריתה זו בדרך כלל, שכן כך משמרים חלקית את תפקודה של אותה הכליה. לעיתים סוג הגידול, גודלו ומיקומו אינם מאפשרים כריתה חלקית בטוחה ואנו נבצע כריתה מלאה של הכליה. 

​

מה הייתרון בכריתת כליה חלקית בגישה רובוטית על פני גישה פתוחה?

​

בגישה הרובוטית המבוצעת באמצעות רובוט Da-Vinci מבצעים 6 חתכים זעירים של כ 8 מ״מ על גבי הבטן ודרכם מבוצע הניתוח. את אחד החתכים נרחיב מעט בסוף הניתוח לגודל של סנטימטרים בודדים על מנת להוציא את הגידול מהגוף. באופן זה ההחלמה מהניתוח קלה יותר (אין חתך מותני גדול) והחזרה לתפקוד מלא מהירה יותר. 

​

כיצד פועל הרובוט? 

​

רובוט Da-Vinci (ראו סרטון בראש העמוד) בנוי ממספר זרועות אשר עליהן ניתן להרכיב כלים שונים וזעירים. זרועות הרובוט מוכנסות דרך פתחים זעירים על דופן הגוף (כ 8 מ״מ). אחת הזרועות כוללת מצלמה תלת מימדית. המנתח יושב בחדר הניתוח על יחידת שליטה (קונסולה), כך שאצבעותיו נמצאות בתוך ידיות המתרגמות את תנועותיו לתנועות הרובוט בתוך הגוף. המנתח רואה את מה שקורה בתוך הגוף בצורה תלת מימדית ובהגדלה. 

​

איזו הכשרה עברת לביצוע הניתוח?

​

לאחר סיום התמחות בכירורגיה אורולוגית בביה״ח הדסה עין כרם ביצעתי תת-התמחות ב״כירורגיה רובוטית ובכירורגיית סרטן זעיר פולשנית״ בבית החולים St. Vincent's בסידני אוסטרליה. 

​

כמה זמן אורך ניתוח שכזה? מהן הסכנות בניתוח כריתה חלקית של הכליה?

​

ניתוח כריתת כליה חלקית אורך מספר שעות ותלוי במיקום הגידול וגודלו. הסיכונים בניתוח (הן בגישה רובוטית והן בגישה המסורתית הפתוחה) כוללים בין השאר -דימום, זיהום (הסיכון לזיהום פצע הניתוח מופחת בגישה הרובוטית מאחר והחתכים קטנים), פגיעה במבנים הסמוכים לכליה, דליפת שתן מהכליה והצורך לבצע כריתה מלאה במידה וכריתה חלקית הופכת ללא בטוחה, או צורך בהמרת הניתוח לגישה פתוחה (ביצוע חתך מותני). 

​

איזו הכנה עלי לעבור בטרם הניתוח?

​

בשל העובדה כי הניתוח מבוצע בהרדמה כללית נבקש כי תמנעו מאכילה ומשתיה כ 8 שעות לפניו. במידה והנכם נוטלים מדללי דם יש להודיע לנו על כך ולהפסיקם בטרם הניתוח (אספירין ופלביקס יש להפסיק שבוע בטרם הניתוח). כל הפסקת מדללי דם תעשה רק באישור הרופא אשר התווה אותם מלכתחילה (למשל רופא משפחה או קרדיולוג). הכנות נוספות לניתוח יעשו על בסיס אישי ובהתאם לרקע הרפואי.

​

מה קורה לאחר הניתוח?

​

בתום הניתוח תועברו ליחידת ההתאוששות ומשם, לאחר התאוששות קצרה, תעלו למחלקה. בתום הניתוח נשאיר קטטר שתן שהנו צינורית דקה העוברת משקית אשר מחוץ לגוף, דרך השופכה ועד כיס השתן. הקטטר מוצא לרוב ביום שלמחרת הניתוח. בנוסף אנו משאירים נקז מדופן הבטן. הנקז הנו צינורית דקה ושקופה המחוברת בקצה לכדור שקוף קטן. הנקז מוצא במהלך הימים הראשונים לאחר הניתוח. מאחר ואין חתך מותני גדול, ההתאוששות מהניתוח הנה מהירה יחסית וכבר למחרת ניתן לאכול, לשתות ולצאת מהמיטה. ימים ספורים לאחר הניתוח, בהתאם לקצב ההתאוששות, ניתן יהיה להשתחרר הביתה. 

 

האם יש צורך להוציא תפרים/סיכות?

 

לא. התפרים הנם תת עוריים ונספגים לבד. 

 

מתי אשוב לביקורת?

 

כשבועיים לאחר שחרורך מהמחלקה נתראה במרפאה לביקורת. בביקורת זו נדון בתוצאות הבדיקה הפתולוגית ונתכנן את המשך המעקב. 

​